odot

גלגל השנה

בשבוע הקרוב בשבת קודש ולמחרתו יחול ראש חודש תמוז בשעה טובה, בברכת המזון מזכירים "יעלה ויבא" לפני ברכת בונה ירושלים, וכפי שנדפס בסידורים.

מנהג תיקון ליל שבועות - פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש;

חג השבועות נקרא חג מתן תורה, לפי שביום זה, ו' סיון, עם ישראל קבלו את התורה בהר סיני לאחר שלשת ימי הגבלה במעמד אדיר, כמו שנאמר (שמות יט) "ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר,

ההודאה לה' - היום הוא יום העצמאות. וכבר דיברנו כמה פעמים בענין ההשקפה הנכונה על תקומת מדינת ישראל בארץ ישראל, על פי דבריו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל.

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד,

שביעי של פסח - כשיצאו בני ישראל ממצרים, והמצרים רדפו אחריהם, והים היה לפניהם, נעשה להם הנס הגדול והידוע בתולדות אומתינו, קריעת ים סוף.

כתוב בתורה (ויקרא כא טו): וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה. וקבלו חז"ל (במסכת מנחות דף סה:) שפירוש "ממחרת השבת"

אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ז) ביום ראשון בלילה (ליל יום שני), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה בשעת הצורך. וחובה לבדוק בכל חדרי הבית אם יש שם חמץ, ואף אם ברור שלא אכלו חמץ מעולם באותו החדר חובה לבדוק בו, והוא הדין לגבי מרפסות, גינות, מכונית, וכל כיוצא בזה.

בגדים מכובסים, שהוכנסו לאחר הכביסה לארון הבגדים, אין חיוב לבדוק בכיסיהם אם יש שם חמץ, ואפילו אם הם בגדים של ילדים קטנים, הואיל ובודאי נפגם אותו החמץ מחמת חומרי הכביסה, וחמץ פגום אינו נחשב חמץ לענין האיסור בחג הפסח, וכמו שביארנו כבר.

זמן הבדיקה
זמן הבדיקה הוא כעשרים דקות לאחר שקיעת החמה, (ואם נאנס ואיחר זמן זה יכול לבדוק בברכה אף אחר זמן זה). ואסור לאכול סעודה של פת (לחם) או עוגה יותר משיעור כביצה (כחמישים וששה גרמים), קודם בדיקת חמץ, החל מחצי שעה קודם זמן הבדיקה, אבל פחות מכביצה מותר לאכול. ופירות וירקות וכן תבשיל אורז וכיוצא בזה מותר לאכלם אף יותר משיעור כביצה.

מנהג עשרה פתיתים
יש נוהגים להסתיר בבית עשרה פתיתים (חתיכות קטנות של לחם וכדומה) עטופים היטב, כדי שבזמן הבדיקה ימצאם הבודק את החמץ. ומי שנוהג כן יזהר לרשום את מקומן של פתיתי החמץ, כדי שאם לא ימצא אחד מהם, יוכלו אחר כך למוצאו על ידי הרשימה.

ביטול חמץ
אחר בדיקת חמץ, צריך לבטל את החמץ בפיו, שיאמר "כל חמירא דאיכא ברשותי דלא חזיתיה ודלא ביערתיה ליבטיל ולהוי כעפרא דארעא", (ובלשון הקודש: "כל חמץ ושאור שישנו ברשותי שלא ראיתיו ושלא ביערתיו יתבטל ויהיה כעפר הארץ"). וצריך שיאמר את נוסח הביטול בשפה המובנת לו, שאם לא כן לא יצא ידי חובת הביטול. ונוהגים לומר את נוסח הביטול שלוש פעמים לחיזוק העניין (וטוב להוסיף לפחות באחד מהם "ליבטיל ולהוי הפקר כעפרא דארעא").

חג שמח - הלכה יומית

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח? תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה.

דיני ברכת האילנות - זמן ברכת האילנות - בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים.

דף 1 מתוך 16

התחלה
הקודם
1
Powered by System 1 Soft
עיצוב ע"י טריגר