odot

בימים אלו, אנו עומדים בסמוך לימי החנוכה. ולכן נתחיל לבאר את עיקרי הדינים הנוגעים לימים אלה, ממה שכתבנו בשנים קודמות, ובתוספת נופך.

 

זמני ימי החנוכה השנה
ימי החנוכה הם שמונה ימים. החל מיום כ"ה בכסליו, כמו שנבאר. ובשנה זו (התשע"ח) יחול יום כ"ה בכסליו ביום רביעי בשבוע הבא (בעוד כשבוע וחצי). ובליל יום שלישי, נדליק נרות חנוכה בפעם הראשונה. ובמוצאי יום שלישי שאחריו, נדליק נרות חנוכה בפעם האחרונה בשנה זו.

נס חנוכה
בתקופת בית המקדש השני גזרו מלכי יוון גזירות על ישראל, ועמדו עליהם להשכיחם מצוות התורה, ולבטל אותם מדתם, ולא הניחום לעסוק בתורה ובמצוות, ונכנסו להיכל בית המקדש ופרצו בו פרצות, והיה צר מאד לישראל מפניהם, עד שריחם עליהם הקדוש ברוך הוא, והצילם מידם, וגברו עליהם בני החשמונאים הכהנים הגדולים, והרגום, והושיעו את ישראל מידם, והעמידו מלך על ישראל מן הכהנים. והיה הדבר לנס ופלא, כי הכהנים החשמונאים וכל צבאם לא היו אלא מעטים מאד, ואילו היוונים בעת ההיא נחשבו לאימפריה אדירה, ובכל זאת בחסד ה' עליהם, ובכח בטחונם, תורתם וצדקתם, זכו להביס את צבאות יוון, ולהניסם מן הארץ.

וכשגברו החשמונאים על היוונים, נכנסו לבית המקדש, ורצו להדליק את המנורה הטהורה, ולא מצאו אלא פך אחד של שמן טהור שהיה בו כדי להדליק את המנורה יום אחד בלבד, ונעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים, עד שכתשו זיתים ועשו מהם שמן טהור. ואותו היום שבו נמצא פך השמן, יום כ"ה לחודש כסליו היה. ולכן תיקנו חכמים שהיו באותו הדור לעשות שמונה ימים הללו, מיום כ"ה בכסליו, ימי הלל ושמחה, ומדליקים בהם נרות בכל לילה משמונת הלילות, כדי לפרסם הנס, וימים אלו נקראים "חנוכה".

למה נקרא שמו "חנוכה"?
כתב רבינו פרחיה בפירושו על מסכת שבת (כא:), שהטעם שנקרא חנוכה "חנוכה", הוא משום שבימים אלה חנכו מחדש את המזבח בקרבנות תודה ונדבה לה' יתברך על הנס שנעשה להם, כי היוונים סתרו את המזבח, וכשגברה ידם של החשמונאים, חזרו ויסדו אותו מחדש. וכל אותם שמונת ימים של חנוכה, היו ימים שבהם חזרו ישראל למקדש, ועסקו בתיקונו, בסיוד הקירות ותיקונו מחדש. (חזון עובדיה עמוד ו).

הזהירות בהדלקת נרות חנוכה
צריך להזהר מאד במצות הדלקת נרות חנוכה, כי מצוה זו חביבה עד מאד, כדי לפרסם את הנס בהודאה לה' יתברך. ואמרו רבותינו (שבת כג:) שהמקיים מצוה זו כהלכתה זוכה לבנים תלמידי חכמים, שנאמר (בספר משלי פרק ו.) "כי נר מצוה ותורה אור", ופירש רש"י, על ידי נר מצוה בא אור של תורה. וכתב המאירי, דהיינו לעשותו בהידור רב ובדרך חיבוב.

כמה נרות יש להדליק
כמה נרות צריך להדליק בחג החנוכה? מעיקר הדין די בנר אחד בכל בית מישראל, בין שבני הבית רבים ובין שבני הבית מועטים. ונהגו כל ישראל להדר במצוה ולהוסיף נר אחד בכל לילה, עד שבלילה האחרון מדליק שמונה נרות. (ועוד נר אחד כ"שמש". מלבד חלק מסויים מיוצאי ארם צובא, שכפי שהזכרנו בעבר, נהגו להדליק שמונה נרות, ועוד שני נרות, אחד כ"שמש", והשני, זכר לנס שנעשה להם).

מנהג הספרדים ובני עדות המזרח, כדעת מרן שקבלנו הוראותיו, שאחד מבני הבית מדליק, ופוטר את כל בני הבית בהדלקתו, אבל האשכנזים נוהגים שכל אחד מבני הבית מדליק נרות חנוכה בפני עצמו.

כשמדליק נרות חנוכה צריך לדאוג שיהיה בנר די שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו, וכן אם מדליק בנרות של שעווה, צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם אחר צאת הכוכבים (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה קטנות, ואינם דולקים חצי שעה, ויש להיזהר שלא להדליק בהם.) ובערב שבת שמדליקים נרות מוקדם צריך ליתן שמן יותר כפי שיבואר בעז"ה באחת ההלכות הבאות.

כשמדליק נרות חנוכה בלילה הראשון, ידליק את הנר הקיצוני שבצד ימין, ובלילה השני ידליק את הנר הנוסף תחילה, ואחר כך ידליק את הנר שהודלק אתמול, ויוצא איפה שסדר הדלקת נרות חנוכה הוא משמאל לימין, כדי שיתחיל ההדלקה בנר החדש, שנוסף בגלל תוספת הנס שבתוספת הימים.

אמרו בגמרא במסכת שבת (דף כג.) הדלקה עושה מצוה, ואם כבתה אינו זקוק לה, דהיינו שעיקר המצוה הוא מעשה ההדלקה בלבד של נרות חנוכה שיכולים לדלוק כשיעור הזמן הנכון, ואם כבו הנרות מחמת סיבה כלשהי שלא הייתה בזמן ההדלקה, כגון שלפתע נפתחו הדלת או החלון, ובאה רוח וכבו הנרות, אינו זקוק להם, כלומר שאינו צריך לחזור ולהדליקם שנית. ומכל מקום מצוה מן המובחר לחזור ולהדליק נר שכבה (בלא ברכה), אם כבה תוך חצי שעה מהדלקתו.

אבל אם בשעה שהדליק את הנרות, לא היו ראויים הנרות לדלוק כשיעור זמנם, כגון שהדליקם במקום שהרוח נושבת, או שלא שם די שמן בנר, וכיוצא בזה, צריך לחזור ולהדליק את הנרות מן הדין, ומכל מקום אינו מברך על הדלקה זו.

אסור להשתמש לאור נרות חנוכה, ולכן אסור למנות מעות או לקרוא בספר לאורם של נרות אלו, ולאחר חצי שעה מזמן הדלקתם, מותר להשתמש באור הנרות לכל מה שירצה.

נוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה בימי חג החנוכה בזמן שהנרות דולקים, דהיינו עד חצי שעה לאחר הדלקת הנרות, ואחד הטעמים הוא, משום שנעשה נס חנוכה על ידן, ואין להקל במנהג זה.

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה.

הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה
אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב שבת חנוכה, שאז מדליקים נרות חנוכה קודם שקיעת החמה, וכפי שיתבאר). וגם מי שהוא טרוד ואינו יכול להדליק נרות בזמן המצוה, אינו רשאי להדליק נרות קודם זמן זה, משום שלדעת רבים מן הראשונים אינו יוצא בזה ידי חובה אף בדיעבד. ומכל מקום אם הוא מוכרח לצאת לדרך וחושש שיתבטל לגמרי ממצות הדלקת נרות, ידליק נרות חנוכה קודם שקיעת החמה מזמן פלג המנחה (שהוא שעה ורבע בשעות זמניות קודם הלילה), אבל לא יברך על הדלקתו, שספק ברכות להקל. ובכל מקרה עדיף שימנה שליח להדליק נרות חנוכה בשבילו, ויוצא בזה ידי חובת הדלקת נרות חנוכה.

הזמן המאוחר ביותר להדלקת נרות חנוכה
לכתחילה אין לאחֵר את זמן הדלקת נרות חנוכה, אלא יש להדליק מיד עם צאת הכוכבים, ואם לא הדליק בצאת הכוכבים, מדליק עד "שתכלה רגל מן השוק", שהוא שיעור זמן, כחצי שעה אחר זמן ההדלקה. ואם לא הדליק עד זמן זה, מדליק לאחר מכן, ואפילו בשעה מאוחרת, עד שיעלה עמוד השחר. ומכל מקום אם בא לביתו בשעה מאוחרת, אחר שכבר כלתה רגל מן השוק ומצא בני ביתו ישנים, נכון להעיר לפחות מקצתם כדי שיהיו נוכחים בשעת ההדלקה, לפרסומי ניסא, ואם אינו יכול להעירם, בכל זאת ידליק בברכה נרות חנוכה.

זמן צאת הכוכבים
זמן צאת הכוכבים על פי דעת מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל, בירושלים הוא בערך בשעה: 16:52.

בכל שאר המקומות יש לחשב שלוש עשרה וחצי דקות זמניות אחר זמן השקיעה, שהוא זמן צאת הכוכבים. ושלוש עשרה דקות זמניות יש לחשב כך שמחלקים את היום מהזריחה עד השקיעה לשנים עשר חלקים, וכל חלק הוא שעה, ובכל שעה שישים דקות זמניות. מה שמביא לכך שבחורף יוצא שיעור זמן של שלוש עשרה דקות וחצי זמניות, כאחת עשרה או שתים עשרה דקות רגילות, ובקיץ יכול שיעור הזמן להתארך לפי אורך היום. וכיום יש לוחות שנה משוכללים שמפרסמים את הזמנים כדת וכהלכה, כגון לוח שנה "אור החיים" וכיוצא בזה.

תפלת ערבית והדלקת נרות חנוכה
מנהגינו, להתפלל תפלת ערבית קודם הדלקת נרות חנוכה בבית. ומי שהגיע לביתו, ועדיין לא התפלל ערבית, הורה מרן רבינו זצ"ל, שיתפלל תפלת ערבית תחילה, ואחר כך ידליק נרות חנוכה. כי תפלת ערבית קודמת להדלקת נרות חנוכה, כפי הכלל "תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם", ותפילת ערבית היא תדירה, כלומר, קבועה, יותר ממצות הדלקת נרות חנוכה הנוהגת רק שמונה ימים בשנה. ואם יודע שאם ילך לחפש מנין לתפלת ערבית, יאחר את זמן ההדלקה, עליו להתפלל ערבית ביחידות, בישוב הדעת, ואחר כך ידליק נרות חנוכה. ולשאלת רבים, מקור דין זה בתשובת מרן זצ"ל לשואלים במשך שנים, וממה שהיה אומר בשיעוריו, והדבר לא נכתב בספריו.

הלכה יומית

אודות המועצה גלגל השנה הלכות חג החנוכה ע"פ משנתו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל

תגובות אחרונות

Powered by System 1 Soft
עיצוב ע"י טריגר