odot

בגמרא במסכת תענית (דף כט.) אמר רבי יהודה בנו של רב שמואל בן שילת משמו של רב, כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבים בשמחה.

אמר רב פפא, הלכך כל אחד מישראל שיש לו דין (דהיינו משפט) עם נכרי (גוי), ישתמט ממנו בחודש אב, משום רוע מזלם של ישראל בחודש אב, וישתדל שיצא הדין בחודש אדר משום שאז מזלם של ישראל הוא טוב מאד.
 
ומקור הדברים, הוא כמו שנאמר במגילת אסתר, "והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה", ללמדינו, שמזל החודש גורם הצלה וטובה לישראל, שבחודש זה מזלם הוא טוב.
 
והקשו המפרשים, כיצד אמרו בגמרא שבחודש אדר יש מזל טוב לישראל, והרי אמרו רבותינו (שבת קנו:) שאין מזל לישראל, דהיינו שישראל אינם נתונים תחת השפעת כוכבים ומזלות כמו הגויים, אלא נתונים באופן מוחלט וישיר להשגחת השם יתברך, ונאמרו בזה כמה תירוצים.
 
הריטב"א (רבינו יום טוב בן אברהם) כתב, שאף על פי שאין מזל לישראל, מכל מקום בשני חודשים אלו, אב ואדר, יש מזל לישראל, דהיינו שהמזלות משפיעים על ישראל, משום שכך נגזר עלינו מאת השם יתברך. והוסיף עוד שאפשר לומר, שלעולם אין המזל שולט בישראל, ומה שנאמר שיש מזל טוב בחודש אדר וכו', היינו שיש גזירות טובות על ישראל בחודש אדר. (והגזירות הם מהשם יתברך, ולא על ידי כוכבים ומזלות, אשר הם אינם משפיעים כלל על ישראל).
 
והמהרש"א תירץ, שמה שאמרו רבותינו אין מזל לישראל, היינו שאם נגזר מן השמיים שלא תבוא שום פורענות על ישראל, באמת לא תבוא שום פורענות, וכן אם נגזרה טובה על ישראל, בודאי היא תבוא, בלא קשר למזלות, אבל אם חלילה יש על אדם איזו גזירה רעה, אותה הגזירה עשויה יותר לבוא בזמנים שמזלו של אותו אדם אינו טוב, ולכן הרבה גזירות קשות באו על ישראל בחודש אב בכלל ובתשעה באב בפרט, וכן להיפך, אם נגזרה על אדם גזירה טובה, אותה הגזירה עשויה יותר לבוא בזמנים שמזלו של אותו אדם הוא טוב, ובחודש אדר מזלם של ישראל הוא טוב.
 
אולם הגאון חתם סופר כתב, שדין זה, שיהודי שיש לו משפט עם נכרי, יסדר שהמשפט יהיה בחודש אדר, אינו נכון להלכה. וטעמו הוא, משום שאין מזל לישראל. והסביר, שמטעם זה השמיט הרמב"ם בחיבורו הגדול את הדין הזה, משום שלהלכה אין להתחשב בענינים אלה, שהרי אין מזל לישראל. ומרן רבינו הגדול שליט"א, חלק עליו, הואיל ומדברי רבותינו הנ"ל מוכח, שאף על פי שאין מזל לישראל, מכל מקום שייך לומר שבחודש אדר מזלם של ישראל טוב יותר. ומה שהרמב"ם בחיבורו לא הזכיר ענין זה, יש לתרץ שהוא משום שאין זה ענין הלכתי שיש לכתבו בספרו של הרמב"ם, אלא עצה טובה בלבד.

זכר למחצית השקל" – התשע"ח

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהם לשקליו". ומכל מקום רשאי כל אחד להקדים את מתן המעות.

שלא לקרוא למעות "מחצית השקל"
כתבו הפוסקים שיש להזהר שלא לקרוא למעות אלו בזמן הזה "מחצית השקל" אלא רק "זכר למחצית השקל" משום שיש לחוש לכתחילה, שאם יקרא להם "מחצית השקל "הרי שמעות אלו תהיינה "הקדש" לבית המקדש, והן אסורות בהנאה, ואי אפשר יהיה לתת אותם לעניים.

וכן נזכר בפירוש בתשובות הגאונים, "מה שמכריזים על השקלים במקומכם (כלומר, כגון שקוראים לשקלי הצדקה "מחצית השקל"), לא יפה הם עושים, שקוראים אותם שקלים, ונאסרו איסור הנאה". ולכן נכון לומר רק "זכר למחצית השקל", שבזה יוצאים ידי כל חשש.

כמה הוא סכום זכר למחצית השקל?
כמה הוא הסך שיש לתת זכר למחצית השקל? שיעור מחצית השקל הוא סכום השוה לעשרה גרם כסף טהור שהוא כעשרים ושנים ש"ח (ומעט פחות מכך), ומכל מקום מי שקשה עליו לתת סכום זה מחמת מצבו הכלכלי, די שיתן מטבע אחד זכר למחצית השקל, וכגון מטבע של חצי שקל של זמנינו.

גם נשים צריכות לתת זכר למחצית השקל, וטוב לתת גם עבור ילדיו הקטנים, ויש נוהגים לתת גם עבור עוברים שבמעי אימם.

למי לתת את הכסף?
למי צריך לתת את הכסף? הכסף צריך להינתן לצדקה לעניים. והגאון רבי חיים פלאג'י בספר רוח חיים (סימן תרצד סק"ב) כתב שיש לתרום את המעות לתלמידי חכמים עניים השוקדים על דלתות התורה. ונתינה זו היא צדקה חשובה ביותר. וכל המשתדל להיות עושה ומעשה להרים קרן התורה ולומדיה, יזכה לראות בהרמת קרן ישראל. וכמו שאמרו (בבא בתרא י:) במה תרום קרנם של ישראל ב"כי תשא".

שיעור הסכום של מחצית השקל למהדרין בשנה זו (התשע"ח) הינו כעשרים ושנים שקלים (בקירוב, ויתכנו שינויים קלים בכל יום).

וחישוב סכום הכסף הוא כדלהלן: משקל אונקיית כסף הוא 31.1 גרם. לכן יש לחלק את מחיר האונקיה ל31.1 ולהכפילו בעשר, וזהו סכום מחצית השקל, השוה לעשרה גרם כסף טהור. כמו שהזכרנו גם בשנים הקודמות. ונחלקו הפוסקים אם יש לחשב את סכום האונקייה כולל מס. ולהלכה הורה לנו מרן רבינו הקדוש זצ"ל, (עבור הלכה יומית), שאפשר להקל ולהחשיבו לא כולל מס. והמחמיר להרבות בצדקה וחסד תבא עליו הברכה.

הלכך סכום המעות שיש לתת זכר למחצית השקל בארץ ישראל בשנה זו, הינו כעשרים ושנים שקלים לנפש (בקירוב). והמחמיר להוסיף על סכום זה, תבא עליו ברכה.

חיוב מחצית השקל עבור ילדים קטנים עיקרו חצי מטבע היוצא – כלומר בארץ ישראל חצי שקל וכן כל כיוצא בזה.

שלוש מטבעות
כתב הרמ"א בהגה (סימן תרצד), שטוב לתת את סכום זכר למחצית השקל, בשלושה מטבעות, לזכר מה שנאמר בפרשת מחצית השקל שלוש פעמים "תרומת ה'". ומנהג זה הובא על ידי הגאון רבי חיים פלאג'י, וכן הביאו מרן רבינו הקדוש זצ"ל בספר חזון עובדיה (עמוד קג).

נמצא שבארץ ישראל טוב לתת את הסכום, בשני מטבעות של עשרה שקלים, ומטבע אחד של שני שקלים.

הלכה יומית

Powered by System 1 Soft
עיצוב ע"י טריגר