odot

הרב אליהו משאש זצ"ל - המועצה הדתית עשתה הכל לזרז את ההלוויה ביום שישי

הרב הראשי הגאון רבי חיים פינטו עם הרב עובדיה דהן יו"ר המועה"ד הספידו את הרב אליהו משאש זצ"ל בנו של הדיין הגאון רבי יוסף משאש זצוק"ל # דמות של אציל המידות שזכה לההדיר את ספרי אביו הגאון זצ"ל

UMBN89 1

מאת: מרדכי כהן

מאשדוד הגיעה הידיעה המעציבה על הסתלקותו של דמות אצילית תורנית משורש רבנים ודיינים בנן של קדושים הרב אליהו משאש זצ"ל בנו יחידו של הגאון הגדול הדיין רבי יוסף משאש זצ"ל מרבניה הבולטים של יהדות מרוקו ורבה של חיפה שחיבר כחמישים ספרים בכל מקצועות התורה וההלכה, אשר השיב נשמתו לבוראה בשיבה טובה כשהוא צה' שנים.

ערשו של רבי אליהו בעיר "מכנאס" שבמרוקו, עיר של חכמים שהיתה נקראת בפי כל "ירושלים הקטנה". בבית תורני גדול זה גדל המנוח כאשר תמיד לנגד עיניו היו אביו הגאון רבי יוסף ואימו הצדקנית אשר היו לו לעיניים בכל מהלך חייו. עוד בילדותו עברו ל'תלמסאן' שבאלג'יר, שם שימש אביו הצדיק הגאון רבי יוסף משאש כדיין ורב העיר.

לאחר כשמונה עשרה שנים חזרו שוב לעיר מושבם "מכנאס", שם התחיל המנוח לעסוק בשתי משימות עיקריות האחת שימושו של אביו הגאון זצ"ל שאליו היה מתלווה לכל ארוע או שיעור תורני, כדי לשמוע ולספוג כמה שיותר דרך בהנהגת תורה. והשניה, פרנסת הבית ממקצוע החייטות ומסחר בגדים. באותם ימים אביו הגאון זצ"ל זכה להערכה גדולה ולכבוד גם ממלכות מרוקו כשהמלך בעצמו נתן לו אות כבוד על פעילותו, קשרים אלו הועילו לו לצורך פעילות לטובת היהודים במשך השנים. באותו זמן הקים את ביתו עם רעיתו שתבלחט"א.

המנוח ליווה את אביו לכל מקום וסייע לו בכל הדרוש למלאכת הרבנות והדיינות. הוא היה יד ימינו לכל דבר ועניין כ"ברא כרעה דאבוה",  ילדיו מספרים שגדלו יחד עם הסבא הגדול ואומרים כי היה אפשר לחוש ממש את הקשר המיוחד של אבא ובן - רב ותלמיד.

כשעלתה ההצעה לעלות לארץ הקודש אצל אביו רבי יוסף זצ"ל, יצא קודם לכן בנו המנוח יחד עם רעיתו תבלחט"א כדי להכין את הרקע והאפשרות וכשחזרו למרוקו רבי יוסף זצ"ל נפרד מבני עירו ושער מקומו וביום ט' בניסן תשכ"ד עלה לארץ הקודש כשכולו נרגש לחונן את עפרה כשכל כך ציפה לה והתישב בעיר חיפה. בדיוק שנה אחר כך בי' ניסן תשכ"ה עלה המנוח ר' אליהו בעצמו יחד עם משפחתו.

כפי שנהג במרוקו, המנוח לא משה ידו מאביו וכך המשיך לשמשו במסירות נפלאה ושמר על קשר מיוחד עם אביו זצ"ל, תוך זמן קצר שעולם הרבנות ראה כי 'ארי עלה מבבל' בקשוהו משלחות של רבנים ואף נציגי העירה שיסכים לכהן פאר כרבה הראשי של העיר חיפה, אך בתחילה התנגד בכל תוקף, לאחר לחץ נוסף של ראש העיר דאז ועוד רבנים נוספים, הובילו להסכמתו ונבחר ללא התנגדות כלל ומינוהו לרבה הראשי של העיר חיפה. המנוח התעסק לפרנסתו כפקיד בעיריה אך מיד בכל רגע פנוי היה צמוד עם אביו והיה מסיעו ודואג לכל צורכו. כך עם הזמן זכה גם בארץ להכיר רבנים ודיינים ברחבי הארץ ואף אישי ציבור בכירים שהיו באים לשמוע לכל מוצא פיו בהלכה ובכל ענין אחר העומד על הפרק.

הכל העידו כי המנוח היה סמל של בין אדם לחבירו, תמיד היה מאיר פנים לכל אדם, במהותו היה איש אציל שאישיותו המיוחדת עם שמחתו על פניו, היו השלמה לדמותו של אביו הגאון זצ"ל.

תקופה קשה עברה על המנוח כבן יחיד להוריו, בשנה בו נסתלק אביו הגאון זצ"ל בתאריך ב' שבט תשל"ד, מאז קיבל על עצמו לעשות הכל להמשיך את דרכו של אביו בהוצאת והשלמת כתביו הרבים שהותיר אחריו בכל מקצועות התורה ההלכה והאגדה.

המנוח לא חס על זמנו והיה מתרוצץ ונפגש עם מוציאים לאור, תוך שהוא חובר להספריה הספרדית - בני יששכר - אוצרות המגרב - אור המערב בראשותו של הרב מאיר אביטבול ומציג בפניהם את הכתבים היקרים מפז המפוארים בכתבם המאיר, היפה והמיוחד כדי להוציא לאור תורה מפוארה בכלי מפואר.

ברבות השנים הסתייע אף הוא בבנו ר' יוסף הי"ו ובנכדיו שכיום עמלים על המשך המפעל החשוב להפצת תורתו המופלאה של הסבא הגאון רבי יוסף משאש זצ"ל. בניו מספרים שהיה כותב מכתבים לבנו ובנותיו ונכדיו היה דואג תמיד להעביר לצד השורות של כתיבתו היפה והמיוחדת, מוסר עם ציורים ואיורים מלאכת אומן בנושא התפילה, חגי ישראל, תורת ישראל ועוד.

עם הזמן עבר להתגורר בעיר אשדוד. במשך שנים רבות היה מבאי בית הכנסת "ישמח משה" בראשותו של המרא דאתרא הגה"צ רבי חיים פינטו שמיד עם הגיעו בפעם הראשונה לבית הכנסת, קיבלו בכבוד גדול הראוי לבנן של קדושים משושלת מפוארה והציע לו את מקומו בבית הכנסת.

הגר"ח פינטו אף היה עורך את ההילולא – האזכרה לאביו הגאון רבי יוסף משאש זצ"ל מידי שנה בב' שבט באולם שע"י בית הכנסת כהערכה לדמות גדולה זו שתרמה רבות בספרות בהלכה ובהנהגה לכל ישראל ובפרט ליוצאי צפון אפריקה.

בשנים האחרונות עבר לשכונה רובע ד' בעיר, שם קבע את תפילותיו בבית הכנסת "אוהלי חיים" בראשותו של מר רפי עיוש. מכריו מספרים שבכל הזדמנות היה מזכיר את אביו הגאון זצ"ל את תורתו, הנהגותיו ופסקיו בהלכה.

לאחרונה נחלש וביום שישי האחרון לפנות בוקר, השיב את נשמתו הטהורה לבוראה בשיבה טובה כשהוא בן צה' שנים.

עם התפשטות הידיעה המרה, על פטירתו, רבים התעטפו באבל ויגון על סילוקו של בן יחיד שבמשך כל חייו, היה דולה ומשקה מתורת אביו הגאון זצ"ל ומיד החלו בהכנות להלוויה ביום שישי.

הרב עובדיה דהן יו"ר המועצה הדתית באופן אישי דאג לערוך את הלוויה בצורה המכובדת והזריזה ביותר כפי בקשתו של המרא דאתרא הגר"ח פינטו שיטמן עוד לפני חצות היום שזוהי זכות גדולה עד מאוד.

את המיטה נשאו מחדר הטהרה הרב הראשי הרה"צ רבי חיים פינטו יחד ראש המועצה הדתית הרב עובדיה דהן ואנשי חברה קדישא.

את מסכת ההספדים פתח הרב הראשי הרה"צ רבי חיים פינטו שבפתח דבריו כינה את המנוח בתוארים - מורינו ורבינו, הצדיק בנן של קדושים מזרע קודש שושלת מפוארה, אם אני קורא עליו מורינו ורבינו, זה מפני שרק לראות את דמותו, את ההנהגות שלו, יש לנו מהם הרבה ללמוד ממנו, היה איש של מידות טובות. ספר תורה מהלך. לא סתם זכה להסתלק ביום שישי ואני זוכר שאמר לי שכשהיינו בהלוויה ביום שישי: זכויות יש לאדם להיקבר ליום שישי ונפשו נכספה לכך והנה אנו רואים שזכה לכך.

DSCF3808

הרב אליהו משאש זצ"ל יושב לצידו של יבלחט"א הרב הראשי הגאון רבי חיים פינטו שליט"א

הזכיר את דברי אביו הדיין רבי יוסף משאש זצוק"ל באוצר המכתבים שהמנוח אמר אותם: "עיננו רואות את אחרית האדם, אם דל אם אביון, אם עשיר, כולם לעפר ילכון ורימה תכסה עליהון", זה פיוט שכולו מוסר עבורנו.

המנוח מגיע משושלת גדולה וחשובה מאוד, ממשפחות המפוארות והמסמלות את יהדות מרוקו. אני את מקומי בבית הכנסת נתתי למנוח, כי ידעתי את ערכו הרם, לא רק מצד אביו, רבי אליהו היה אור בבית הכנסת אצלנו והיינו נהנים מברכותיו בכל עת ואני בטוח שכפי שהתפלל עלינו בחייו ימשיך גם לאחר פטירתו וימליץ טוב על כל המשפחה.

הרה"ג רבי עמרם קסטיאל רבה של טולוז שבצרפת, פתח, היום נפל אדם גדול בישראל, קשה לדבר אולי 'לך דומיה תהילה', הענין של ההספד הוא כדי להעריך ולראות מה נאבד לנו, ספר תורה שנשרף, כולם צריכים לקרוע רבי אליהו היה ספר תורה מהודר בכל הבחינות ויש תכלית נוספת בהספד הוא להתעורר ולהתחזק.

הכרתי את המנוח זצ"ל ואת אביו הדיין המצויין הגאון רבי יוסף זצ"ל לראות את פניו זה לראות יראת שמים, כשאביו היה דורש דרשות בקהילות, היה לידו בנו יחידו ר' אליהו, כשהיה מדבר עם האנשים היה מדבר בשפלות גדולה הייתי "ספרא דדיינא" שבע שנים אצל דוד הגאון רבי שלום משאש זצ"ל היה אומר לי, אני קטן לפני רבי יוסף... כמובן שכולם הם גדולים, וכשפגשתי את המנוח כאן באשדוד היה מכבד אותי בצורה מופלאה בדרך של אבותיו הק' ובודאי זכה שנמלט מחיבוט הקבר וכעת גדולי אבותיו הק' מקבלים אותו ונזכה לגאולה השלמה במהרה.

הנכד ר' אריאל אלקובי הספיד בקול בוכים והזכיר את התקופה שהיה במחיצתו של סביו שלימד אותו הרבה הנהגות בחיים של תורה עם דרך ארץ ובין אדם לחבירו ועומקה של הלכה על פי משנת הסבא הגדול הגאון רבי יוסף משאש זצ"ל. תמיד ידענו כל הנכדים ש"פפא אלי" יספר לנו איך וכיצד נהג שבא הגדול זצ"ל, איך ניגשים לתפילה, מה זה תורה, אף פעם לא התלונן על מצבו למרות שבמכנאס לא היה חסר לו כלום, תמיד היה אוהב את ה' בשמחה עוד לפני יומיים כשנכדיו התפללו עימו את ברכות השחר בכוחותיו האחרונים השלים את הברכות מתוך הודאה לה' יתברך.

היה מספר בשמחה על הסבא הגדול בבחינת מה הוא בחיים אף זרעו בחיים, בכל צעד שהיה עושה, תמיד היה חושב איך אבא היה נוהג, מה הוא פוסק בענין זה, תמיד רצה שדמות דיוקנו של אביו תשתרש אצל הנכדים כולם, כשהיה לומד תורה זה היה 'רק' מתוך שמחה כי אחרת לא היה שייך ללמוד תורה בלי שמחה. כך גם כשהיה מברך ברכת המזון, במתינות מילה במילה ובנחת.   

עוד הספידו הרה"ג ר' שמואל אוחנה מר"י "שובה ישראל" שהזכיר שזו דמות גדולה שהכרנו מבית הכנסת "ישמח משה" של מו"ח הגר"ח פינטו וכעת ודאי שיחסר לנו מאוד, אבל אנו ניקח דוגמא ממנו מעבודת ה' מהמידות הטובות שלו בין אדם לחבירו, מעבודת ה' שהיתה לו ובודאי זה יהיה לעילוי נשמתו וימליץ טוב על כל המשפחה ועל כל עם ישראל.

את חתימת ההספדים חתם בנו ר' יוסף משאש שפתח בפסוק "אבי אבי רכב ישראל ופרשיו", כל ימיו היה סביב תלמידי חכמים, היה בעל מידות טובות, כעת דמות יקרה ומיוחדת זו תחסר לכולנו, הוא היה מדור של אנשים עם צורה ראו על פניהם יראת ה' וענווה, היה חלק מהשושלת המפוארה של משפחת רבני ודייני משאש לדורותיהם, תורת חכמי מרוקו היתה בתוך נשמתו, בינהם גם כאלו שכמעט זכרם נשכח, אך את תורתם דאג אבי הכ"מ להוציאם לאור בספרים המפוארים שהוציא לאור במשך שנות חייו ובעצם היה "רכב ישראל ופרשיו" ביגיעה שלו כדי להוציא את כל כתבי אביו וגאוני מרוקו לדורותיהם, היה לו כיבוד הורים בלתי רגילה שעוד בחיפה יש שזוכרים את זה וכך הנחיל לכל המשפחה כולה, שידעו אף הם לכבד ולא עזבו את אבא אפילו לרגע אחרון עד יומו האחרון.

בסיום ביקש להודות למרא דאתרא הגר"ח פינטו שהיה בקשר מתמיד איתו וכן לראש המועצה הדתית הרב עובדיה דהן שעשו את כל המאמץ לזרז את ההלוויה בזמן קצר, ביקש סליחה ומחילה בשם כל המשפחה.

בטרם צאת מסע ההלוויה ניגש ר' יואל משאש בנו של הגאון רבי שלום משאש זצ"ל ונפרד ממילים נרגשות מהדמות והאישיות הנפלאה של הבן דוד ר' אליהו זצ"ל שלעולם לא ישכח במשפחה, יהי זכרו ברוך.

בתום מסכת ההספדים, ירדו גשמי ברכה בשפע ולאחר אמירת הקדיש יצא מסע ההלוויה כשהמונים מלוים את דרכו האחרונה של ר' אליהו זצ"ל. זכה להיטמן בחלקת חרדים - שומרי שבת, עוד לפני חצות היום כפי שתמיד חשב על כך על עצמו, ונתקיים בו "רצון יראיו יעשה".

בכך נחתמו פרקי חייו של דמות מיוחדת שהיתה סמל של אצילות, ענוה וצניעות המלאה בעבודת ד', מצוות ומעשים טובים המלווים אותו בכתר שם טוב לעולם שכולו טוב.

הניח דור מפואר זרע ברך ד', את רעיתו הרבנית תבלחט"א, בניו בנותיו וניניו העושים חיל בתורה ובמצוות הממשיכים את דרכו בהוצאת הכתבים ובהנצחת הסבא הגדול של רבי יוסף משאש זצ"ל.  

                 ת.נ.צ.ב.ה.

אזכרת השבעה תתקיים ביום רביעי כג' בטבת באולם שע"י בית הכנסת "ישמח משה" רחוב ברנר 28 רובע ה' אשדוד. תפילת מנחה בשעה 4:30 ולאחרי ישאו דברים רבנים חשובים ובראשם הראשון לציון הגאון רבי שלמה משה עמאר שליט"א רבה של ירושלים, הרב הראשי הגה"צ רבי חיים פינטו שליט"א ועוד רבנים חשובים.

תמונות:

IMG 4386

IMG 4399

IMG 4414

IMG 4444

IMG 4459

IMG 4463

IMG 4473

IMG 4490

 

אודות המועצה חדשות אחרונות הרב אליהו משאש זצ"ל - המועצה הדתית עשתה הכל לזרז את ההלוויה ביום שישי

תגובות אחרונות

Powered by System 1 Soft
עיצוב ע"י טריגר