odot

פרשת וישב - דברי חלומות לא מורידין ולא מעלין


פרשת וישב - השבת, נקרא על חלומות יוסף, הרומזים על כך שאביו ואחיו משתחווים לו, וגרמו לשנאת אחי יוסף כלפיו. חלומות אלו התגשמו הלכה למעשה, כפי שנראה בפרשיות השבוע הבאות.

בסוף הפרשה, אנו נפגשים בחלומות שר המשקים ושר האופים, ופתרונם על ידי יוסף. החלומות הללו אף הם, התגשמו הלכה למעשה, כאשר ששר האופים נתלה, ושר המשקים חזר לשרת את פרעה.
 
כמו כן, בפרשת שבוע הבא, פרשת מקץ, אנו נקרא על חלומות פרעה, ופתרונם על ידי יוסף, על שבע שנות רעב ושבע שנות שבע, אף הן חלומות שהתגשמו הלכה למעשה.
 
כל זה מביא אותנו להבנה כי לפעמים, יש ממש בחלומות. מנגד, מצינו בנביא בזכריה (י, יב) "וחלומות השווא ידברו". השאלה היא, מה משקלם של החלומות בחיי האדם?
 
בתלמוד (סנהדרין ל ע"א), מסופר על אדם שהיה מצטער על מעות שהניח לו אביו, ולא אמר לו היכן הן, ומת אביו. בלילה חלם חלום, בחלומו זה נאמר לו את סכום הכסף שהשאיר לו אביו, וכן מיקום הכסף, אך זאת בתוספת חשובה, בה הודיעוהו כי כל הכספים שהותיר אביו, הינם כסף של מעשר שני.
 
וכך היה, קם בבוקר, ומצא את הכסף במקום ובסכום שנאמר לו בחלום, ובא לשאול את חכמים, האם מותר לו להשתמש בכסף, שכן בחלום גם אמרו לו, כי הכספים שייכים למעשר שני. אמרו לו חכמים, "דברי חלומות לא מעלים ולא מורידים". הכסף חולין, ואין בו שום קדושה, ויכול הבן לזכות בו ולעשות בו כל מה שירצה.
 
וכך פסק הרמב"ם (הלכות זכייה ומתנה פרק י הלכה ז), שדברי חלומות לא מעלים ולא מורידים. וכך נפסק בשלחן ערוך (חושן משפט סימן רנה סעיף ט): "היה פקדון ביד אביהם, ומת אביהם, והבנים אינם יודעים היכן הוא, ואמרו להם בחלום כך וכך מעות הן, ונמצאים במקום פלוני, ושל פלוני הם, ושל מעות מעשר הן, והלכו הבנים ומצאום במקום שאמרו להם בחלום, ובסכום שנאמר להם בחלום" - ופסק מרן השלחן ערוך: "דברי חלומות לא מעלים ולא מורידים, וזכו הבנים בכסף זה לעשות בו כטוב בעיניהם".
 
לעומת זאת מצינו להיפך בתלמוד (נדרים ח ע"א): אמר רב יוסף, נידוהו בחלום, צריך עשרה בני אדם להתיר לו. כלומר, מי שחלם שנידו אותו בחלומו, צריך עשרה בני אדם להתיר לו את הנידוי. וכך פסק הרמב"ם (הלכות תלמוד תורה פרק ז הלכה יב). הרי שיש משמעות לחלום, ודברי חלומות כן מעלים וכן מורידין.
 
על סתירה זאת בתלמוד, עמד בשו"ת התשב"ץ (חלק ב סימן קכח), והוא מיישב זאת על פי דברי הגמרא במסכת ברכות (דף נה ע"ב): רבא שאל, פסוק אחד אומר "בחלום אדבר בו", משמע שיש ממש בחלום, ואילו פסוק אחר אומר "וחלומות השוא ידברו"? תירץ רבא, יש חלום הבא ממלאך, ולזה יש משמעות, ויש חלום הבא על ידי שד, ועליו נאמר שווא ידברו.
 
לפי זה מסביר התשב"ץ, בכל חלום שאדם חולם, ישנו ספק האם זה בא ממלאך ויש לזה משמעות, או שזה בא משד ואין לו משמעות. לכן כשמדובר בממון, יש לנו כלל "המוציא מחבירו עליו הראיה", וכל עוד שאין ראיה שהחלום בא ממלאך, הרי המוחזק בממון זכה בו, ואילו כשמדובר באיסור הולכים לחומרא, ולכן כשחלם על נידוי יעשה התרה מספק לחומרא.
 
בתקופת בעלי התוספות חי בצרפת ר' יעקב ממרויש שחיבר ספר "שאלות ותשובות מן השמים". שם כתב פסקי הלכה, על פי שאלות ששאל בחלום וקיבל עליהם תשובות בחלום ופסק הלכה על פי זה.
 
מרן הרב החיד"א בשו"ת יוסף אומץ (סימן פ"ב ) סמך על פסקי הלכה אלו ופסק שמותר לנשים לברך על מצוות עשה שהזמן גרמא כגון לולב, וסמך דבריו על פסקי הרב יעקב ממרוויש שכתב תשובות מן השמים, והוסיף, אילו מרן השלחן ערוך היה רואה את דבריו שנתנו מן השמים, ודאי כך היה פוסק ומנהיג.
 
אך מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו שו"ת יחווה דעת (חלק א סימן סח) דחה דבריו מכל וכל, והעלה שאין לסמוך על פסקים שניתנו בחלום, ועל זה נאמר דברי חלומות לא מעלים ולא מורידים, ולא בשמים היא, וכי ההוראה נמסרה רק לחכמי ישראל שיפסקו על פי כללי ההוראה המסורים בידינו דור אחר דור, ואין לסמוך כלל על פסקי הלכה שניתנו בחלום, ואפילו בחלום של אדם גדול. (נושא זה נידון באריכות בשו"ת יביע אומר חלק א סימן מא-מב).
 
שבת שלום ומבורך הרב זבדיה כהן אב''ד תל אביב

אודות המועצה פרשת השבוע פרשת וישב - דברי חלומות לא מורידין ולא מעלין

תגובות אחרונות

Powered by System 1 Soft
עיצוב ע"י טריגר