odot

פרשת משפטים- מדבר שקר תרחק


רבים בדורנו, חושבים וסבורים, כי "בלי לשקר אי אפשר להסתדר", כך הם חיים, עד שנעשה להם האיסור לשקר, כהיתר גמור. אך בפרשת השבוע התורה מלמדת אותנו:

  "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג כִּי לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע " (שמות, כג, ז). ובחומש ויקרא נאמר: "לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ". (ויקרא, יט, יא).
 
גם בספר תהילים (פרק קא, ז) נאמר: "דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי". ובספר ירמיה (פרק ט,  ד): "וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ יְהָתֵלּוּ וֶאֱמֶת לֹא יְדַבֵּרוּ לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר שֶׁקֶר הַעֲוֵה נִלְאוּ".
 
במסכת סוטה ( דף מב ע"ב), אמרו רבותינו: "ארבע כתות לא מקבלים פני שכינה, כת ליצים, כת חנפנים, כת שקרנים, וכת מדברי לשון הרע".
 
הגמרא במסכת  יבמות (דף סג ע"א) מספרת על רב (האמורא הקדוש), שהייתה לו אשה רעה שהיתה מצערת אותו. כאשר היה רב מבקש ממנה לאכול תבשיל מסוים, כגון תבשיל עדשים, הייתה מכינה לו תבשיל אחר, כגון תבשיל חיטים. כשבקש תבשיל חיטים, עשתה לו עדשים. וכל זאת בכוונה כדי לצערו. אמנם, הנהגתה היתה משונה.
 
היה לו לרב בן, ושמו חייא. כשכגדל הבן וראה את מה שאמו עושה לאביו, היה מקדים לשמוע מאביו מה הוא רוצה לאכול, ולאמו היה אומר להיפך. וכך אביו היה מקבל את האוכל שהוא רוצה באמת, וזאת מבלי שאביו ואמו ידעו כי הוא הפך את הדברים. לימים ראה האב כי טוב, ויאמר לבנו חייא: ברוך ה', אמא נעשתה אשה טובה, שהרי מבשלת היא לפי רצוני! חייך בנו חייא וגילה לאביו שהוא הופך את הדברים, כדי שיקבל האב את מה שלבו חפץ. אמר לו אביו, בכל זאת אל תעשה זאת שוב, שהרי יש בזה שקר, וכבר נאמר על כך בנביא, "למדו לשונם דבר שקר".
 
יותר מכך, אמרו בגמרא במסכת מכות (דף כד ע"א), על הפסוק בתהלים "הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ", מי הוא הדובר אמת בלבבו? ומשיבה הגמרא, כגון רב ספרא, שעליו ראוי לומר שהוא דובר אמת בלבבו. רש"י שם מביא את המעשה ברב ספרא, שהיה לו חפץ למכירה, ובא לפניו קונה בשעה שהיה קורא קריאת שמע. ביקש הקונה לקנות את החפץ בסכום מסוים, אך רב ספרא שהיה באמצע קריאת שמע, לא ענה לו. חשב אותו קונה, כי רב ספרא לא מעוניין למכור בסכום זה, ולכן הוא לא עונה לו. הוסיף על הסכום, ועדין לא נענה לו. שוב הוסיף בסכום, ואז, כשרב ספרא סיים לקרוא את שמע, אמר לו לקונה, טול את החפץ בסכום שאמרת בתחילה, שבסכום זה היה בדעתי למכור לך, רק לא עניתי כיון שקראתי קריאת שמע.
 
תלמיד חכם מנקיי הדעת בשכונת הבוכרים בירושלים ספר לי, כי בצעירותו למד אצל מורינו ורבינו רבי עזרא עטייה זצ"ל, שהיה ראש ישיבת פורת יוסף בירושלים. אותו תלמיד חכם נבחן אצל ראש הישיבה, והיה אמור לקבל ממנו תעודת הוראה חתומה בחתימת ידו. באותם ימים, הישיבה שכנה בעיר העתיקה, אך אותו תלמיד פגש את רבי עזרא עטייה בשכונת גאולה בירושלים, ובקש ממנו לחתום על התעודה.
 
הביט רבי עזרא עטייה בתעודה ואמר לתלמיד, הזמן מונית וניסע לעיר העתיקה, שם אחתום לך על התעודה. תמה אותו תלמיד ושאל, רבנו! מדוע לטרוח ולנסוע לעיר העתיקה כבודו יכול לחתום פה?
 
הביט בו הרב ואמר לו, ראה בני, בסוף התעודה כתוב: "ובאתי על החתום פה ישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה ירושלים", והיאך אהיה דובר שקר כשאחתום לך פה בשכונת גאולה ולא כפי שכתוב בתעודה פה העיר העתיקה? ואכן נסעו לעיר העתיקה ושם חתם לו הרב.
 
"מי חכם וישמור אלה ויתבוננו חסדי ה'".
 
שבת שלום ומבורך - הלכה יומית

מאמרו השבועי של הרב זבדיה כהן - חבר בית הדין הרבני תל אביב, עבור " הלכה יומית "

Powered by System 1 Soft
עיצוב ע"י טריגר