odot

פרשת שופטים-שורש פורה ראש ולענה


מאת הרב הראשי הרה"ג ר' יוסף שיינין שליט"א

שורש פורה ראש ולענה

בסוף הפרשה (פרק כ״א) נאמר, ״כי ימצא חלל באדמה אשר ה' אלוקיך נותן לך לרשתה נופל בשדה לא נודע מי הכהו. ויצאו זקניך ושופטיך ומדדו אל ההרים אשר סביבות החלל״.

דרשו חז"ל בגמ' (סוטה מ"ה.), "רבי אליעזר בן יעקב אומר, זקניך זו סנהדרין, שופטיך זה מלך וכהן גדול".

שומו שמים !!!

כל הארץ מזדעזעת, כל השיגרה מופרעת ומתבטלת. הסנהדרין, מקומם הקבוע בלשכת הגזית שבבית המקדש, שם היו צריכים לשבת תמיד, מתמיד של שחר עד תמיד של בין הערביים (רמב"ם הלכות סנהדרין פ"ג). המלך חייב להיות תדיר בפלטרין שלו, אף כשמת לו מת אינו יוצא ללוותו (רמב"ם הלכות מלכים פ"ב). גם הכהן הגדול חייב להיות כל היום או בביתו או במקדש, וגם הוא כשמת לו מת אינו יוצא ללוותו (רמב"ם הלכות כלי המקדש פ"ה).

וכשנמצא חלל בשדה, נשברו כל הכללים.

הסנהדרין, יוצאים מלשכת הגזית, המלך יוצא מפלטרין שלו, והכ"ג יוצא מהמקדש ומביתו, וכולם הולכים אף לקצה ארץ ישראל, "ויצאו זקניך ושופטיך".

"והיה העיר הקרובה אל החלל, ולקחו זקני העיר ההיא עגלת בקר וכו' והורידו זקני העיר ההיא את העגלה אל נחל איתן וכו' וערפו שם את העגלה". התורה חוזרת ומדגישה, "זקני העיר", והיינו גדולי תלמידי החכמים שבעיר, הם לוקחים את העגלה, הם מורידים אותה אל הנחל, הם עורפים אותה.

הזעזוע הוא גדול, ועוד לא נגמר.

"וכל זקני העיר ההיא וכו' ירחצו את ידיהם וכו' וענו ואמרו, ידינו לא שפכו את הדם הזה וכו' כפר לעמך ישראל אשר פדית ה'". ופרשו חז"ל, "כפר לעמך ישראל, אלו החיים. אשר פדית ה', אלו המתים עד יוצאי מצרים".

לא רק אנשי העיר הקרובה צריכים כפרה, כל עם ישראל החיים, וכל עם ישראל אף המתים עד יוצאי מצרים. כלומר, כל בני ישראל, מיום היותינו לעם עד היום הזה.

אתמהה?! מה הקשר של הרצח של היום, ליוצאי מצרים שמלפני אלפי שנים?

בעוד מספר שבועות, בפרשת ניצבים, עומד משה רבינו ומתרה בעם ישראל, ואומר: "פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה".

שורש - טמון עמוק באדמה, אין כל זכר ממנו על פני האדמה. זמן רב לוקח עד שהוא גדל ומתחיל לנבוט מתוך האדמה, ועדיין לא ידוע מה טיבו. האם גדל כאן עץ פרי לתפארת, או יפרח ממנו ראש ולענה (שורש מגדל עשב מר כגידין שהם מרים, כלומר מפרה ומרבה רשע בקרבכם, עכ"ל רש"י)

השורש יכול להיות קטן מאד, אין לו כל השפעה ניכרת בתחילתו, אבל לאט לאט דור אחרי דור הולך ומתפתח השורש הרע, ואם לא ינקטו אמצעיים למגר אותו, בסופו של דבר הוא ינבות ויבצבץ ויגדל לאילן מר מלא רשע, עד שיוולד רוצח.

הרוצח של היום, לא נוצר רק היום. השורש שלו היה כבר לפני דורות, שהזניחו עצמם ולא דאגו לבטל את גרעין הרשע, ולכן צריכים כפרה המתים עד יוצאי מצרים. כי מי יודע, אולי מהם כבר התחילה הרעה, גרעין קטנטן של רשע ששכן בהם, נהיה "פורה ראש ולענה", והוליד את הרוצח.

לכן כל הדורות, מיום היותינו לעם, צריכים כפרה.

זה מה שאמרו חז"ל (ערכין י':), "אמר ר' אבהו, אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה, רבש"ע, מפני מה אין ישראל אומרים שירה (הלל) לפניך בראש השנה ויום הכיפורים? אמר להן, אפשר מלך יושב על כסא הדין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו, וישראל אומרים שירה לפני??!!

כלומר, ספריהם של החיים שנידונים בר"ה ויוהכ"פ, וכן ספריהם של המתים שנידונים גם הם אז, אע"פ ש"במתים חפשי", אינם בני מצוות ולא בני עבירות, אבל דנים אותם על תוצאות שנולדו לאחר מותם, מכח אותו שורש פורה ראש ולענה, שקינן בהם בחיים חיותם ולא דאגו למגר אותו.

אחי ורעי,

כל עמל האדם לבניו, כך בחלק הגשמי. עלינו לדאוג לבנינו ובני בנינו ביתר שאת לחלק הרוחני. אם חלילה מקונן בנו אותו שורש שהזהיר מפניו משה רבינו ע"ה, הרי אם לא נדכא אותו, הרי הוא ילך ויתפתח, ותוצאותיו יתגלו אחר דורות בבני בנינו.

נחפש היטב בנפשותינו בימים גדולים אלו, ימי הרחמים והסליחות, נטהר את לבנו לעבוד את ה' באמת ובלב שלם, ונזכה אנחנו בדין ומתוך כך נזכה להקים דורות ישרים יבורכו.

 

תגובות 

 
0 #1 משה 2012-08-23 19:57
תודה רבנו
ציטוט
 
Powered by System 1 Soft
עיצוב ע"י טריגר