odot

מסע ההלוויה של כ"ק האדמו"ר מפיטסבורג זצ"ל בחול המועד סוכות באשדוד

אבל כבד בעולם החסידות:  כ"ק האדמו"ר מפיטסבורג זצ"ל, המונים צעדו בוכים ודווים על הסתלקות אוהבן של ישראל האדמו"ר זצוק"ל שהיה לסמל ולדמות נערצת בפי כל בכל שנות אדמורות אצל כל החוגיםLEVAYA - PIT SHAAR

בקרב כל בית ישראל בארץ ובתפוצות מכל העדות והחוגים, ירד אבל גדול עם היוודע הבשורה המרה על הסתלקותו של האדמו"ר מפיטסבורג זצ"ל, ונתבקש לישיבה של מעלה מעוטר בתורה ובמעשים טובים וקירוב המוני יהודים לתורה, והוא בשנת הסד' לחייו מתוך יסורין ולאחר שחלה לאחרונה בנגיף.

קהל רב בראשות מרנן ורבנן גדולי התורה, אדמו"רים, ראשי ישיבות, רבנים, אישים נכבדים וקהל חסידים ואנשי מעשה, ליווהו בדרכו האחרונה למנוחות ונטמן בחלקת החסידים בבית העלמין באשדוד.

האדמו"ר נולד בארה"ב בו' טבת תשט"ז, לאביו האדמו"ר בעל ה'אמונת אברהם' מפיטסבורג זצ"ל, בנו של האדמו"ר בעל ה'צדקת יוסף' מפיטסבורג זצ"ל. אביו היה בנו של האדמו"ר רבי ישכר בער השני מנדבורנה זצ"ל ולאמו הרבנית מרת רחל ע"ה, בתו של האדמו"ר רבי איתמר מנדבורנה זצ"ל. בן האדמו"ר רבי מאיר מקרעטשניף, שנודע בכינויו "האדמו"ר הזקן מנדבורנה".

בבחרותו קנה האדמו"ר את לימודו בישיבת גרודנא באשדוד, שם היה תלמיד חביב לרבותיו ראשי הישיבה ובראשם הגרד"צ קרלנשטיין זצ"ל, בעל ה'מעגלי צדק'. לאחר לימודיו בישיבת גרודנא עבר הרבי ללמוד בישיבת 'כוכב מיעקב' טשעבין בירושלים.

בהגיעו לפרקו נישא לרעייתו הרבנית הצדקנית תחי', בתו של הגאון רבי יצחק אייזיק ליבס, אב"ד אגודת הרבנים בניו יורק ומחבר שו"ת "בית אבי" שמרן זצוק"ל מזכירו הרבה בתשובותיו.  

בעשרה בטבת בשנת תש"ן עם הסתלקותו של אביו הרבי בעל ה'אמונת אברהם' זצ"ל, מונה לשמש כממלא מקומו בחצר החסידות באשדוד. במסע הלוויה הכתירו האדמו"ר בעל ה'באר יעקב' מנדבורנה זצ"ל. מאז הקים הרבי מחדש את קרית פיטסבורג והקים ישיבה ותלמוד תורה וביסס את החסידות שהפכה לממלכת של תורה שמקרינה על העיר אשדוד כולה.

אם פעם הגעתם לשבת בעיר אשדוד, אי אפשר היה לפספס את הטיש של הרבי מפיטסבורג זצ"ל, לצד הניגונים יש את חידושי התורה המיוחדים, כאשר בכל שבת לפני שירת 'כל מקדש', היה נושא הרבי 'דברי תורה' על דרך הפשט והדרש ומידי שבת הוא מקשר את עניין קדושת השבת עם פרשת השבוע, כאשר מדברי התורה הללו בלבד יצאו סדרת ספרים של ספרי "פתגמי אורייתא" על שבת ועוד נושאים רבים.

כך נהג הרבי לאחר הזמירות שוב לומר 'דברי תורה' על הפרשה, בדרך דרוש ופלפול וכן בהליכה לביתו היה אומר ד"ת נוספים וסיפורי מעשיות מצדיקי הדורות אשר יום ההילולא שלהם חל בשבוע הקרוב. ומדברי התורה האלו כבר יצאו עשרה כרכים של "פתגמי אורייתא" על סדרי פרשת השבוע וחגים, בכל שנה כרך.

הרבי, מלבד היותו ידוע כמחדש חידושים נפלאים בתורה, ידוע לא פחות ואולי יותר גם כבקי בעל שם עולמי בעולם הנגינה ורבים הם לחניו הנוגים שהפכו לנכסי צאן ברזל בעולם היהודי, כאשר פעמים רבות ניתן לחוות במהלך הטיש ברגעי הלחנה במקום, והציבור מזמר אחריו עד שהניגון נקלט. כך למשל הולחן השיר הידוע 'שיפקדונו ברחמים' באחד הטישים של הרבי והפך ללהיט בקרב כל העדות והחוגים.

אחד הפיוטים הידועים של פיטסבורג הוא 'לבי ובשרי', לחנו של אבי האדמו"ר - בעל ה'אמונת אברהם' זצוק"ל, אותו משורר הרבי לבדו כשהוא מסלסל בקולו הערב, ורבים הם המצטופפים בשעה זו לחזות ברבי משורר את הלחן המרטיט והציבור חוזר אחריו.

את הזמר "קה רבון עלם" בלחנו של האדמו"ר שהפך לנכס צאן ברזל בכל העולם היהודי, הרבי היה מושרר יחד עם החסידים בטישים. כאשר את הקטע האחרון "למקדשך תוב" שר הרבי לבדו והציבור חוזר אחריו.

הרבי זצ"ל הלחין מעל ל-250 שירים וניגונים - בפרט בזמן אמירת הלל בראש חודש וחגים, המפורסם שבהם הוא 'וידע כל פעול' שהתפרסם בכל קצוות תבל וריגש רבבות.

הרבי היה נושא את צרתם של ישראל ובמשך שעות היה מקבל קהל ועוזר לכל יחיד יחיד, בזכות גודל הקריבו, הצליח הרבי לקרב אלפי יהודים לאביהם שבשמים. כל יהודי זכה אצלו למאור פנים מיוחד.

היה בקשר אדוק עם רבני ואדמו"רי העיר, כך היה בקשר עם הרב הראשי הראשון הרה"ג רבי ישראל אליזרע זצ"ל ואחרי בקודש עם המרא דאתרא בנש"ק הגה"צ רבי חיים פינטו שליט"א והרה"ג רב יוסף שיינין שליט"א שהיה תדיר מזמינם לשמחות בחצר הקודש ולארועים בחסידות.

היה בקשרי ידידות גדולים עם יו"ר המועצה הדתית הרב עובדיה דהן מתוך הכירות אישית על פעולותיו הברוכות בכל חיזוק וביצור הדת והיה שמח לשמוע מידי פעם כשהיה נכנס אצל בקודש ומדווח לו על הרחבת גבולות הקדושה והטהרה בעיר, האדמו"ר זצ"ל היה משתתף בארועים רבים של המועצה הדתית כמו הנחת אבן הפינה למקוואות או במעמד הגדול של "קרן פרסים" ללומדי תורה במבצע כתיבת חידושי תורה לזכרם ולכבודם של הרבנים הראשיים זצ"ל בעיר כמו הגר"י אליזרע זצ"ל והגר"ס אריבי זצ"ל.

האדמו"ר זצ"ל היה מכתת רגליו לרובעים המרוחקים בעיר ולמרות הקושי, היה מדבר בעברית כדי שדבריו יובנו כיד להביא את דבר ד' ולקרב יהודים רבים לתורה ולמצוות מתוך הארת פנים מיוחדת. היה מחבב עד למאוד את מרן זצוק"ל והיה מרבה לדבר בשבחו על עמל התורה ועל מעל גדול זיכוי הרבים שעשה בעולם וביקש מס' פעמים לפגוש את מרן זצוק"ל ולקבל את ברכתו ואכן נסע לירושלים ומרן קיבלו בחביבות רבה. בשיחה עימו הזכיר כי מרן זצוק"ל היה מגיע לאשדוד כרב הראשי לישראל והיה משתתף בכנסי חיזוק "מידי חודש בחודשו" שהקים אביו באשדוד בעל האמונת אברהם זצוק"ל.

מאז התפשטות הנגיף בארץ בחודש ניסן, האדמו"ר מאוד נזהר לשמור על כל הכללים בחומרה ובזהירות רבה והתפלל רק דרך חלון ביתו כשחסידיו מתאספים ברחבה הגדולה למטה ומתפללים יחד, כך היה גם מעמד לג' בעומר ושאר התפילות בשבתות ובמועדים. לפני כחודשיים התגלה אצל האדמו"ר הנגיף ומאז אושפז בבית החולים 'לניאדו' בנתניה כשכל הזמן בהיכלי הישיבות ובבתי המדרשות העתירו בתפילות עבורו עד שבחצות לילה של ליל שני בחוה"מ סוכות נצחו אראלים את המצוקים והחזיר את נשמתו הטהורה לבוראה.

עם הישמע הבשורה המרה, רבים פרצו בבכי וקרעו את בגדיהם על האבידה הגדולה בהסתלק ארון הקודש והתכוננו להלוויה.

מסע הלוויה החל בשעות הצהריים של יום שני יז' בתשרי ב' דחול המועד סוכות, בפתח בית מדרשו בקרית פיטסבורג באשדוד, כשהחלו בקריאת תהילים ע"י האדמו"ר ממעליץ ודברי הספד, לאחר מכן נשא דברים גיסו הגאון רבי דוב צבי קרייזווירט ר"י "תורת חיים", בנו בכורו מ"מ האדמו"ר שליט"א, הגרש"ד גרוס רבם של חסידי גור, הרה"צ רבי יעקב שליט"א, הרה"צ רבי יוסף שליט"א. אחרון המספידים תלמידו המובהק הרה"ג ר' אליהו טורבער מו"צ ק"ק פיטסבורג.

מסע ההלוויה יצא בהשתתפות קהל רב ברחובה של עיר עד לכיוון בית העלמין באשדוד, שם הוכנה חלקה מיוחדת לאדמו"ר זצוק"ל שדאג לכך בצורה מסודרת ומכובדת יו"ר המועצה הדתית הרב עובדיה דהן לבקשת נציגי החסידות ומשפחת האדמו"ר זצוק"ל.

הרבי זכה והותיר אחריו דור ישרים מבורך, רעיתו הרבנית הצ' תליט"א, בנו בכורו ממלא מקומו באדמו"רות הרה"צ רבי משולם אליעזר לייפער, חתן האדמו"ר מקרעטשניף ירושלים, בנו הרה"צ רבי יעקב, חתן האדמו"ר מדז'יקוב-ויז'ניץ, בנו הרה"צ רבי יוסף, חתן הגאון רבי ישראל ארנסטר. חתניו: הרה"צ רבי יעקב הגר, בן הרה"צ רבי ישראל אליעזר הגר, רב קהילת סערט ויז'ניץ בירושלים, הרה"צ רבי אליעזר זוסיא שטרן, נכד הרבי מסקולען זצ"ל, הרב מנחם מנדל דוד פלדמן, נכד ה'ברכת משה' מסערט ויז'ניץ זצ"ל, הרב אלעזר ארנסטר, נכד הגר"ז ארנסטר מ'מאור חיים' ירושלים, הרב דוד מתתיהו קורנרייך נכד האדמו"ר משידלובצא, בחייו שיכל את אחת מבנותיו ע"ה, שנפטרה בגיל צעיר בחודש אלול תשנ"ז.

ת.נ.צ.ב.ה.

LEVAYA - PIT 2

בני האדמו"ר זצוק"ל באמרית הקדיש בתום ההספדים

LEVAYA - PIT 1

LEVAYA - PIT 7

LEVAYA - PIT 6

LEVAYA - PIT 4

LEVAYA - PIT 3

אודות המועצה חדשות אחרונות מסע ההלוויה של כ"ק האדמו"ר מפיטסבורג זצ"ל בחול המועד סוכות באשדוד

תגובות אחרונות

Powered by System 1 Soft
עיצוב ע"י טריגר