odot

לידיעת הציבור: "מקוואות לטבילת כלים" ברובעי העיר

לשירות התושבים: מקוואות לטבילת כלים ברובעי העירTT K09

 

המועצה הדתית מזכירה לציבור כי הוקמו עוד 2 מקוואות לכלים חדשים בעיר
הודעה חשובה לציבור תושבי עירנו היקרים, להלן מקוואות ל"טבילת כלים" חדשים (תוצרת חוץ)

רובע ט' – רחוב הגר"א 35

רובע יג' – רחוב המלך שלמה 20

זמני הפתיחה של המקוואות בשעות אלו בלבד: החל משעות הבוקר ועד השעה 16:00.
הציבור מתבקש לשמור על הניקיון במקומות טבילה ואת האריזות/המדבקות יש להשליך לאשפה ולא ולבור המים.

רובע ח' - רחוב מבוא האתרוג (הכניסה מרחוב הכלנית ליד בית הספר).

רובע יא' – רחוב החרמון פ. כינרת (סמוך לטיפת חלב).

רובע א' – רחוב משמר הירדן ליד בית הכנסת 'זכרון קדושים'.

רובע הסיטי – רחוב העצמאות 39 בעיקול הכביש.

רובע הסיטי - ברחבת בית הכנסת "תפארת רפאל" הרב מאיר אבוחצירא רחוב המרי פינת המאבק
מקוואות הכלים קיימים בסמוך למקוואות הטהרה

בברכת חג פסח כשר ושמח
הרב עובדיה דהן  - יו"ר המועצה הדתית

44RT44YNBNB

על מנת להקל, הבאנו בסיכום את הלכות "טבילת כלים" להלכה ולמעשה ע"פ ''הלכה יומית''

דין טבילת כלים
כלי סעודה חדשים הנקחים מן הגוי (כגון רוב הכלים המיוצרים מחוץ לארץ ישראל), צריך להטבילם במקוה קודם שישתמש בהם. שכן נאמר בתורה (בחומש במדבר לא), לאחר שנלחמו בני ישראל עם המדינים, וחזרו מהמלחמה עם שלל, ציוה אותם השם יתברך להטביל את הכלים שבאו משלל המדינים במקוה טהרה, וכן אמרו בגמרא במסכת חולין (דף עה:). ומכל מקום, אף שטבילת כלי מתכות היא מן התורה, טבילת כלי זכוכית היא מדרבנן, ולענין זה ישנן משמעויות הלכתיות שונות. (ולדוגמא, אין לשלוח קטן, שהוא ילד פחות מבן שלוש עשרה שנה, או ילדה בת פחות משתים עשרה שנה, להטביל כלי שחיוב הטבילה בו הוא מן התורה. ועל כן אי אפשר לשלוח כלי מתכות לטבילה ביד קטן. אבל כלי שאינו חייב בטבילה מן התורה, כגון כלי זכוכית, מותר לשלוח קטן להטבילם וגם להאמינו אחר כך שעשה את שליחותו כהוגן).

קודם שמטביל את הכלי, צריך לברך על מצות הטבילה, ואם הוא כלי אחד, מברך עליו, אשר קדשנו במצותיו וצונו על טבילת כלי, ואם הם שני כלים או יותר, מברך, אשר קדשנו במצותיו וצונו על טבילת כלים. ובדיעבד, בין שבירך על טבילת כלי אחד על טבילת כלים, ובין שבירך על טבילת כלים רבים על טבילת כלי, יצא ידי חובת הברכה, ואינו חוזר ומברך.

וכשמטביל את הכלי, צריך להטביל את כל הכלי כאחד, שיהיה כולו בבת אחת מתחת למים, ואפילו אם הוא כלי גדול וארוך, אין להטביל מחציתו ואחר כך את חציו השני, משום שאין טבילה לחצאין.

וברוב המקומות שיש בהם ישוב של יהודים שומרי תורה, ויש שם מקוה טהרה, יש שם גם מקוה מיוחד לצורך הטבלת כלים, וחייב כל אדם להזהר שיהיו כל הכלים בביתו טבולים כדת, משום שכל זמן שלא הוטבלו הכלים הטעונים טבילה, אסור לאכול ולשתות בהם, ומכל מקום אם עבר ועשה איסור והשתמש בהם, אין המאכל נאסר מחמת כן.


שאלה: האם כלים חד פעמיים, וקומקום חשמלי, צריכים טבילה?


תשובה :  בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין, שכל כלי חדש, שנקנה מהגוי, צריך להטבילו במקוה כלים כדת וכהלכה. וכעת נדון בכלים חד פעמיים, אם הם חייבים טבילה.

כבר ביארנו כי לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק''ל, כלי פלסטיק פטורים מן הטבילה אף אם אינם חד פעמיים, ועל כן לא נותר לנו אלא לדון בכלי אלומיניום חד פעמיים, אם יש לחייבם טבילה.

ומצאנו נדון כעין זה בפוסקים, לגבי מצות קידוש בשבת, שיש לעשותו עם כוס יין, ודנו הפוסקים אם כוס חד פעמית נחשבת כלי לענין זה. והנה לכאורה אם נאמר שכלי חד פעמי נחשב "כלי" לענין קידוש, כמו כן יש לומר שנחשב כלי לענין דין טבילה, ואם כן כלי אלומיניום חד פעמיים חייבים בטבילה מן הדין.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק''ל דן בענין זה בספרו חזון עובדיה על הלכות שבת (ח"ב), ומסקנתו שהיות וכלים חד פעמיים כשרים מעיקר הדין למצות קידוש, כי יש עליהם שם כלי, כמו כן יש לומר שהם מחוייבים טבילה. רק הוסיף מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק''ל, שבהיות שיש מן הפוסקים שחילקו בין דין קידוש לדין טבילה, לכן יש להטביל כלים אלו רק בלא ברכה, מחשש ברכה לבטלה.

ומכל מקום יש לציין, שהרבה מכלי האלומיניום המצויים בארץ ישראל, אינם מיוצרים על ידי גויים, אלא על ידי חברות ישראליות. ואפילו לגבי כלי אלומינום המיוצרים בחוץ לארץ, יש סברא לדון לפוטרן מטבילה, מכיון שאלומיניום היא מתכת שלא היתה ידועה בזמן הקדמונים, ולא הוזכרה בתורה בפירוש שיש חיוב להטבילה. ולכן גם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק''ל הזכיר סברא כזו להקל בדין אחר. (לגבי דיני טומאת מת, בספר חזון עובדיה אבלות חלק שני). והביא שכן כתב הגאון רבי משה פינשטיין. ולכן המיקלים להשתמש בכלים כאלה ללא טבילה (כשהם חד פעמיים), (ובפרט כשיש ספק אם הבעלים של המפעל הוא יהודי), אין למחות בהם בחוזקה על מעשיהם, שיש להם על מה שיסמכו.
 
קומקום חשמלי

קומקום חשמלי, נחלקו הפוסקים אם הוא חייב בטבילה, משום שיש כלל בידינו שכלי שהוא מחובר לקרקע אינו טעון טבילה, משום שאין חיוב טבילה בכלי שאינו יכול לקבל טומאה, וכל דבר שהוא מחובר לקרקע אינו מקבל טומאה. ולפי זה כתבו כמה פוסקים, ומהם הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל, שיש לדון בקומקום חשמלי שעיקר תשמישו הוא בשעה שהוא מחובר לתקע החשמל, ואם כן הרי הוא נחשב למחובר לקרקע ופטור מטבילה. אולם למעשה אף הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך לא רצה לסמוך על טעם זה לבדו לפטור את הקומקום מטבילה, מפני שיש בו שימוש גם כשאינו מחובר לחשמל.

גם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק''ל כתב, שטוב להחמיר להטביל קומקום חשמלי, ואם חושש שאם יכניסנו למים, הקומקום עלול להתקלקל, טוב שיתן אותו במתנה לגוי, ויחזור וישאל אותו מהגוי, כי השואל או השוכר כלים מן הגוי, פטור מלהטבילם, כיון שלא קנאם להיות שלו, ואין זה דומה למעשה שהיה בכלי מדין שהכלים היו לגמרי של ישראל. והגאון רבי שלמה זלמן אוירבך הוסיף עוד דרך לפטור את הקומקום מטבילה, על יד שיקח אותו ליהודי חשמלאי מוסמך, שיפרק את הקומקום בצורה מקצועית שלא כל אדם יכול לעשות בביתו, ואז ירכיב אותו מחדש, ונחשב הדבר כמו שנקנה הכלי מיהודי, וממילא הוא פטור מן הטבילה.

ולמסקנה: כלי אלומיניום חד פעמיים המיוצרים בחוץ לארץ, חייבים טבילה בלא ברכה. (ויש מיקלים בדבר). וקומקום חשמלי, חייב גם הוא טבילה בלא ברכה. וניתן לפטרו מחיוב טבילה, על ידי שיתן אותו במתנה לגוי, ויבקשנו לחזור ולתת לו בהשאלה את הכלי. או באופן שיתן ליהודי חשמלאי שיפרק לו את הקומקום בצורה מקצועית, ולאחר מכן ירכיב אותו שנית, ואז הכלי פטור מטבילה.


הלכה יומית

אודות המועצה חדשות אחרונות לידיעת הציבור: "מקוואות לטבילת כלים" ברובעי העיר

תגובות אחרונות

Powered by System 1 Soft
עיצוב ע"י טריגר