סעודת ז' באדר באתר לדעת.נט

במהלך ימי השבעה לפטירתו של הגאון רבי שלמה אוחנה זצ"ל מתלמידי בית נובהרדוק, ראש כולל משכן יוסף שמואל, ורב בית הכנסת אור החיים ברובע ט', הגיעו רבנים וגדולי תורה רבים לנחם את בני המשפחה. ביניהם נראה הרב הראשי לישראל והראשל"צ, הגר"ש עמאר שליט"א שהכביר בדברי שבח על המנוח ז"ל, שהקים עולה של תורה בעיר ורבים חבים לו את חייהם הרוחניים.
רבים ציינו את עובדת היותו כבר מצעירותו בעל כשרון עצום, כשגדל והתחנך בישיבת נובהרדוק המעטירה בצרפת, שם היה לתלמידו המובהק של הרה"ג ר' גרשון ליברמן שליט''א, שראה בו כממשיך דרכו. כן נשא דברים יו"ר המועה"ד הרב עובדיה דהן, שסיפר על כמה מקרים להם היה עד ואשר שיקפו את התמדתו וידיעתו בכל חלקי התורה ואת את מידת ה'הצנע לכת' בה ניחון.
כבר בגיל עשרים נתמנה למגיד השיעור הראשי בישיבה, אשר כידוע כבר הקימה ובנתה דור המשך של תלמידי חכמים,שרוח נובהרדוק מפעמת בקרבם, וברוח זו עלה לארץ הקודש והשתכן בבני ברק. כאן בחר ר' שלמה לפתוח את מפעל חייו כולל "משכן יוסף שמואל" שלמעשה היה זה מהכוללים הספרדים הראשונים בבני ברק, ובמסגרת הכולל הוסמכו על ידו תלמידי חכמים לדיינות ברמות הגבוהות ביותר.

ימי חג הפסח הינם ימים עמוסי פעילות בכל מועצה דתית באשר היא, ובפרט כשמדובר בעיר מרובת תושבים כאשדוד, הפעילות רוחשת בכל פינה. הגעלת כלים, הסדרת מכירת החמץ, חלוקת 'קמחא דפסחא', הכשרה ופיקוח על המטבחים הציבוריים ועל אולמות השמחה בעיר, כשבתווך הוציאה המועצה"ד חוברת מיוחדת בה מוצגים לתושבי העיר כל שירותי הדת הניתנים על ידי המועצה ומגוון האפשרויות לקבלן. בין לבין, הפעילות השגרתית במועצה ממשיכה להתקיים בכל יום רגיל: רישומי נישואין, עריכת הלוויות, בדיקות תפילין ומזוזות והסדרת ענייני הגניזה בעיר.
לרגל חג הפסח, כמה ימים לפני התקדש החד בעוד אנשי המועצה"ד בשיא פעילותם, הגיע לביקור בבניין המועצה אורח רם דרג, מי שהוא בעצם הממונה על ענייני הדת בארץ מטעם הממשלה, ומשכך המועצה הדתית כפופה לסמכותו, הלא הוא שר הדתות, ר' יעקב מרגי.
השר מרגי, אליו נלוו עוזריו הבכירים ובראשם ר' נסים אסקלסי, הגיעו לעיר למה שהוגדר כ'ביקור עבודה' במטרה לספק מענה
לנושאים שהועלו בידי המועה"ד לאחרונה. הביקור נפתח בפגישה שנערכה בלשכת ר"ע אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי, ובה השתתף גם יו"ר סיעת ש"ס בעיר ומ"מ רה"ע, הרב עמרם כנפו.

בטקס מיוחד שנערך בבית הכנסת 'ישמח משה' באשדוד הושק הספר הייחודי 'הוד והדר' הכולל צילומים וסקירות על בתי הכנסת המיוחדים בארץ ישראל. הספר היוצא בהוצאת 'כרטא' היוקרתית נחשף במעמד, בו השתתפו רב העיר הגר"ח פינטו, שר הדתות הרב יעקב מרגי, יו"ר המעוה"ד הרב עובדיה דהן, ראשי חברת 'כרטא', עורך הספר הרב אברהם ישראל גליס, ועוד.
במשך תקופה, צילם צוות צלמים בכירים של הוצאת 'כרטא' בתי כנסת מפוארים ברחבי הארץ והם קיבצו הכל יחד בספר אחד גדול ומפואר, כאשר לצד של כל תמונה נכתבו הפרטים של בית הכנסת. רב בית הכנסת, הרה"ג ר' שמואל אוחנה, עמד בדברים שנשא בכנס על ייחודיות הספר שבהוצאתו קיים את דברי חז"ל עה"פ 'לפאר ולרומם את בית אלוקינו' – לחשוף את פארם של בתי אלוקינו.
עורך הספר הרב אברהם ישראל גליס ציין כי הספר נקרא בשם "הוד והדר" שזהו ביטוי שמופיע פעמים רבות בתהילים "חיפשתי בתי כנסת ברחבי הארץ שהם יפים מבפנים ומבחוץ, שיש להם אלמנטים יוצאי דופן ושווה להתעכב לידם כי יש להם סיפור מעניין, כמו לדוגמא בית הכנסת 'אלגריבה' בעכו שיש בו 4 מיליארד אבני פסיפס שאותם בנה יהודי בן 82 כשהוא עוסק בבניית בית הכנסת למעלה מ 60- שנה", סיפר.
שר הדתות הרב יעקב מרגי עמד בדבריו על כך ש"היום איננו עוסקים רק בצילומים של בתי כנסת אלא ידינו אוחזת ב"ה באמת הבניין בהקמתם ובבניינם של בתי כנסת רבים נוספים".

בירושלים התקיים כנס המועצות הדתיות 'אמנת שירות' שע"י משרד הדתות בהשתתפות כל עובדי משרד הדתות וראשי המועצות הדתיות בארץ, הטקס התקיים באולם הכינוסים בקראון פלז'ה בירושלים.
את ההתכנסות פתח נציג המועצות הדתיות מר אבי חליבה סמנכ"ל בכיר למנהל ומשאבי אנוש, אשר הדגים ע"י מצגת את פעילותו של המשרד על כל זרועותיו בשירותי הדת הניתנים לאזרחים בתחומים השונים בנוכחות, מר יאיר בטיטו, השר לעניני דתות הרב יעקב מרגי והמנהל הכללי הרב אביגדור אוחנה.
לאחר מכן התקיים טקס החתימה על 'אמנות השירות' כשאת החתימה הראשונה חתם שר הדתות הרב יעקב מרגי. לאחר מכן נגשו בזה אחר זה בתור ארוך כל ראשי המועצות הדתיות וחתמו על המסמך הענק שהועמד במרכז בימת הנואמים.
מבין הראשונים שניגש לחתום, היה הרב עובדיה דהן שמצא את ההזדמנות לשבח את שר הדתות הרב מרגי על פעילותו הברוכה בכל עת, בכל תחום חיזוק וביצור הדת בעיר אשדוד.

המקום: רובע הסיטי. החנות: קונדיטוריית מלכיאל.
מעל הקופה מתנוססת תעודה המעידה על כשרות החנות. נכנסתי לבדוק במה מדובר, איזו כשרות? נו, 'רבנות'. זה לא בשבילי, אמרתי לעצמי. לא אכנס לשם, אפילו לא אדרוך כאן. ובצדק, יהודי החרד לדבר השם מחפש להדר בכשרות לחומרא. אז זהו, שלא כך הדבר. הכירו את מחלקת הכשרות של רבנות אשדוד, העומדת בשורה הראשונה של מחלקות הכשרות בארץ.
בימים הללו, ערב חג הפסח, העומס על עובדי המחלקה רב והם לא יודעים מנוחה. מתברר, כי נושא הכשרות בעירנו עמד בראש מעייניהם של ראשי המועצה מאז ומתמיד, אולם מאז שהמשימה הועברה לידיו של הרב עובדיה דהן, התנופה שקיבלה המחלקה גברה שבעתיים.
הכוונת רבני העיר היעד שהציב לעצמו היו"ר הרב דהן, המשמש גם כיו"ר מחלקת הכשרות, הוא לשמור על צביונה הרוחני של העיר, לשפר ולהגביר את יסודות הדת תוך שהוא מציב סטנדרטים גבוהים ככל האפשר, הניב תוצאה של סיוע לכל יהודי בשמירת כללי הכשרות ובהתגברות על מכשולים המטשטשים את הדברים האסורים, כמו גם הצבת גדרים וסייגים שונים להתגברות על מכשולים אלה.

נכנס פעם יהודי אל הסטייפלר זצ"ל וסיפר כי ברצונו לרכוש חלקה בבית העלמין, אך הוא מתלבט בשל מחירה היקר. פנה אליו הסטייפלר ואמר: "יש החושבים שאם ייטמנו לצד רב או צדיק מפורסם, הרי שגן עדן מובטח להם מראש. דע לך כי כל אחד ואחד יעמוד בפני בית דין של מעלה, ולא חשוב היכן נקבר. אם כך, עליך להשאיר את החסכונות לבניך שיוכלו להשיא את צאצאיהם". כשנענה האברך כי
הכסף הרי הולך לצדקה למוסדות התורה, השיב: "גם בצדקה יש דיני קדימה, ואם אינך גביר מופלג הרי שעליך לדאוג לילדיך תחילה"...
כש'יוקר המחיה' הינו אחד הנושאים המדוברים ביותר, עד כי קשה לחיות בהוצאות המרובות. למות, כך מתברר, זול לא פחות, ואולי יותר, אם כי לא בכל הערים. באשדוד לדוגמא, כך התרשמנו השבוע, המחיר לפחות זול יותר.
למרות שנושא פטירת האדם מן העולם לכשעצמו אינו כה נעים לשיחה, בחרנו לעסוק בו דווקא השבוע לקראת יום ז' באדר, יום פטירתו של משה רבינו ע"ה בשנת ב' אלפים תפ"ח לבריאת העולם, בו נוהגים להתענות כל בני החברה קדישא בכל אתר ואתר. בארצות המזרח השונים אף נהוגים מקדמת דנא ללמוד 'תיקון' בליל שבעה באדר.

מכבדם בחייהם, מכבדם במותם: גם אם אין בדיוק מי מבין שוכני העפר שיודה לו על פעליו הטובים, הוא לא מבקש תודות.
כזה הוא איש הציבור שלעולם לא מסתכל אחורנית. נדיר? הכירו את איש-המעש הרב עובדיה דהן יו"ר המועצה הדתית בעיר. מאז נכנס לתפקידו הוא החיה את המועצה והפיח בה רוח חיים. יום יום הוא הוגה רעיונות, דואג אישית לביצועם, פותח ומפתח, מקים ומארגן, ובין היתר דואג גם לתפעל ולתחזק. לאחר מכן כשהכל כבר דופק, הוא ממשיך קדימה, ליעד הבא. מחפש היכן ניתן עוד
לשפר ולחדש. אין לו זמן לנוח.

פרויקט אחד מתוך רבים אותו הוא מסיים בימים אלו בסיפוק הוא שיפוץ וחידוש כל שטח בית הקברות על כל המשתמע מכך.
כל מי שיעבור השבוע בבית העלמין בעורפו של רובע ג' ישים לב בשינוי המראה: שלטי ענק בולטים נתלים בכל פינה, ניקיון וצחצוח ניכרים בכל השטח, הן בכניסות והן במעברים. עובדי הגינון עובדים ללא הפסקה, דואגים למראה נקי של כל השטח משיירי נרות ולכלוך המגיע עם הרוח סמוך למציבות.

המועצה הדתית יחד עם המח' לתרבות תורנית בעיריית אשדוד משלבים ידיים, ובזכות שיתוף הפעולה המבורך יוצא לדרכו אחד המיזמים הייחודיים שללא ספק יהפוך למודל לחיקוי בקרב הציבור החרדי בכללותו: שני הגופים יפעילו מסגרות לימוד מיוחדות
לילדים, שיתקיימו בכל בתי הכנסיות בשעות אחה"צ של ימי השבת בקיץ, כאשר המטרה היא לגרום לילדים לנצל את השעות ללימוד, לחזרה על החומר שנלמד בתלמודי התורה בימי השבוע או להשתלם בתחומים חדשים.
מאז נודע על היוזמה היא זוכה לשבחים רבים מפי גבאי בתי הכנסת ואישי חינוך שהזדרזו לשגר את ברכותיהם ליוזמים.
היוזמים, סגרה"ע הרב מרדכי ליברמן ויו"ר המועה"ד הרב עובדיה דהן, גיבשו את הרעיון בתקופה האחרונה כאשר המטרה היתה לגרום לילדים לנצל חלק משעות אחה"צ ללימוד. "מדובר בשעות יקרות שבמקרים רבים מתבזבזות", אומרים לנו הרב דהן והרב ליברמן,
"ישנם ילדים המעבירים את שעות אחה"צ של ימי השבת בחוסר מעש, כאשר אין ספק כי אילו היו מקדישים רק שעתיים ללימוד, יכלו לגדול בתורה.

עם תום ימי חג המצות סיכמו בשביעות רצון את הפרויקט הגדול של 'קמחא דפסחא' מבית 'המועצה הדתית'.
עוד שלושים יום קודם החג המועצה שוקקת חיים בפעילות שיא. הפרויקט לעניי העיר ולמשפחות נזקקות, החל בהנחייתו האישית של הרב עובדיה דהן יו"ר המועצה, עם רישום מאות תושבים מכל רחבי העיר, גם מתוך הרבעים הכלליים, והשנה
התווספו רבים כאלו. וכך במבצע חסר תקדים הגיעו ישירות לבתי המשפחות, ארגזי מזון מלאים כל טוב שכללו מוצרי בשר עופות ומצות שמורה, לרבים מהם העניק היו"ר תלושי קניה בסכומים גדולים, כאשר משפחות גדולות זכו השנה למענק
כפול כדי שיערכו את חג החירות בשמחה ובשפע.
שר הדתות הרב יעקב מרגי, שהחלוקה בהיקף שאין דומה לו בכל מועצה דתית בארץ הגיעה לאזניו, קפץ לביקור כדי לבחון מקרוב את הכמויות הגדולות ואת הסדר המופתי.
חלוקת ה'קמחא דפסחא' התקיימה באזורים שונים, על מנת להקל על התושבים שביקשו לקבל את האריזות סמוך לאזור מגוריהם.